"להיכנס לנעליים" של חוסן: איך שינוי פרספקטיבה משנה את המוח שלנו בזמן אמת

irit tavor
Apr 7
2 min read

דמיינו שאתם עומדים בפני סיטואציה מלחיצה, אולי מצגת חשובה, עימות לא נעים או רגע של חוסר ודאות. באותו רגע, הלב פועם חזק והמחשבות מתרוצצות.

עכשיו, דמיינו שאתם יכולים "להחליף משקפיים" ופשוט לראות את המצב דרך עיניים של מישהו אחר,

אדם שאתם מעריכים בזכות קור הרוח שלו.

נשמע כמו תרגיל בדמיון מודרך?

מחקרים פורצי דרך במדעי המוח מוכיחים שזה הרבה יותר מזה.

מדובר במנגנון ביולוגי עוצמתי שמאפשר לנו "לחווט" מחדש את התגובה הרגשית שלנו ברגע האמת.

איך שינוי פרספקטיבה משנה את המוח שלנו בזמן אמת

המחקר שגילה את "המפתח" לוויסות רגשי

במהלך הרצאה של פרופסור נאוה לויט-בנין (חוקרת מוח ומנהלת מרכז סגול למוח ותודעה),

היא הציגה מחקר מרתק של ד"ר מיכאל גלעד ופרופסור קווין אוקסנר (Gilead & Ochsner),

שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS.

החוקרים ביקשו מהנבדקים להביט בתמונות מעוררות חרדה דרך שתי נקודות מבט שונות:

הדמות הרגישה/חרדתית (ארכיטיפ "וודי אלן"): אדם הנוטה לדאגה ולתגובתיות רגשית גבוהה.
הדמות החסינה (ארכיטיפ "קלינט איסטווד"): אדם קר רוח, חסין וקשוח שאינו נרתע ממצבי לחץ.

התוצאות בסריקות fMRI היו חד-משמעיות:

כשהנבדקים אימצו את הפרספקטיבה של הדמות החסינה,

נרשמה ירידה משמעותית בפעילות האמיגדלה – "מרכז הפחד" במוח.

לעומת זאת, כשהם "נכנסו לנעליו" של וודי אלן, האמיגדלה הגיבה בעוצמה גבוהה בהרבה.

המנצח על התזמורת: הקורטקס הפרה-פרונטלי

המחקר גילה כי האזור שאחראי על ה"קסם" הזה הוא הקורטקס הפרה-פרונטלי המדיאלי (amPFC).

זהו האזור במוח שאחראי על "יכולת רפלקטיבית", היכולת שלנו להבין מצבים מנטליים של אחרים.

ה-amPFC פועל כמתווך: הוא מדמה את התגובה של המודל לחיקוי ושולח פקודות הרגעה לאמיגדלה.

במילים אחרות, המוח שלנו לא רק "מדמיין" שהוא מישהו אחר,

הוא ממש משחזר את המצב העצבי של המודל שבחרנו.

המוח שלנן לא רק מדמיין שהוא משהו אחר, הוא משחזר את המצב העיצבי של המודל שבחרנו

אנחנו לא "שואלים" חוסן - אנחנו מפעילים אותו

פרופסור נאוה לויט-בנין מדגישה נקודה קריטית:

המודלים לחיקוי שאנו בוחרים הם למעשה מודלים מנטליים הקיימים בתוך המערכת שלנו.

כשאנו חושבים על רופאה קרת רוח או על מנהיג חסין, אנו לא שואלים מהם משאב חיצוני.

אנחנו משתמשים במודל שלהם כדי לשלוף משאב שכבר קיים בתוכנו.

NLP: להפוך את המדע לטכנולוגיה של שינוי

כאן נכנס ה-NLP (Neuro-Linguistic Programming) לתמונה.

אם המחקר של גלעד ואוקסנר מראה שזה אפשרי, ה-NLP מספק את ה"איך" המעשי.

באמצעות טכניקות מובנות, ה-NLP לא משאיר את החוסן ליד המקרה:

עמדות תפיסתיות (Perceptual Positions):
טכניקה המאפשרת לעבור בין נקודת המבט שלי (עמדה ראשונה), נקודת המבט של המודל (עמדה שנייה) ונקודת מבט של צופה ניטרלי (עמדה שלישית).
מעבר זה הוכח כמעלה את האינטליגנציה הרגשית ומפחית עומס רגשי.
מחולל ההתנהגות החדשה (New Behavior Generator):
פרוטוקול המשתמש בוויזואליציה וסימולציה מנטלית כדי "לחווט" הרגלים חדשים במוח.
מחקרים מראים שחזרה מנטלית כזו בונה נתיבים עצביים חדשים שמקלים על תגובה רגועה במציאות.

שורה תחתונה לחיים-

איך שינוי פרספקטיבה משנה את המוח שלנו בזמן אמת

בפעם הבאה שאתם מרגישים שהסטרס משתלט, זכרו:

החוסן, המיקוד וקור הרוח אינם נמצאים "שם בחוץ".

הם משאבים שקיימים בכם כבר עכשיו.

המודל לחיקוי שלכם הוא רק המפתח המנטלי שמאפשר לכם לפתוח את הכספת הפנימית

ולהפוך את המשאב הזה לזמין בדיוק כשאתם זקוקים לו.

רוצה לקבל פרוטוקול לטכניקת 'מחולל ההתנהגות החדשה' ללא עלות

ולראות איך שינוי פרספקטיבה משנה את המוח שלנו בזמן אמת?

כן! תשלחי לי

אני מזמינה אותך להכיר את תוכניות הליווי 1:1.

בתהליכים נעבוד עם טכניקות מדהימות מעולם ה NLP וניצור שינויים משמעותיים בחיווטים הנוירולוגים

ליצירת מציאות חדשה

לתכניות הליווי